ביטון נ' "מוסך אדיר 1992 " בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה להוצאות ראיות נוספות (שלושה מסמכים) אשר צורפו לסיכומי המשיב-התובע, ולא הוצגו בשלב התצהירים והעדויות. מדובר במחירון יצחק לוי; דו"חות חניה; ופרסום מאתר אינטרנט (חיפוש מוסכים). המשיב אינו חולק על העובדה שמסמכים אלו לא צורפו לתצהירים ולא הוצגו בשלב בראיות, אולם טוען שמחירון יצחק לוי הינו "מן המפורסמות"; שלעניין דו"חות החנייה מדובר רק בחיזוק ראייתי ושבכל מקרה כיום המגמה בבתי המשפט היא של מעבר למשקל ראיות ולא לקבילותן.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, הנני נעתרת לבקשה. ראשית, מבחינה פרוצדוראלית אין מקום ל"הגניב" ראיות על ידי צירופן לסיכומים. אם מבקש בעל דין להגיש מסמך שלא הוגש במסגרת העדויות, יש להגיש בקשה מתאימה, נתמכת בתצהיר, המפרטת מהו המסמך, מתי הגיע לחזקת הצד המבקש את הגשתו, מדוע לא ניתן היה להגישו בשלב הגשת התצהירים/ העדויות; מהי חשיבות המסמך לתיק ומידת עיוות הדין שיגרם אם המסמך לא יוגש. זאת לא נעשה, ורק מן הטעם הזה יש לקבל את הבקשה.

לגופו של עניין יש להפנות לע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן נון, פד"י מו (3) 238. פסק דין זה אזכר את המ' 23/57 פלוטניק ואח' נ' מדינה, פ"ד יא 643 :

"יש ותינתן רשות להגיש ראיה באיחור אך אין זה אלא היוצא מהכלל, וגם הוא מועלה בהיסוס לא מעט", שם בעמ' 644.

עוד נקבע בפס"ד רוזין:

"דלתותיהם של בתי המשפט פתוחות לרווחה לפני המבקשים סעד, ויכולת הפנייה לבתי משפט היא מזכויות היסוד של האדם. ואולם, משעברנו את השערים ונכנסנו אל הטרקלין, מחובתנו לשמור על סדרים שקבע בעל הבית ולא כל הרוצה ליטול בא ונוטל. כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב"חבילה אחת" - כך, ולא בתפזורת זעיר שם זעיר שם.

והטעם לדבר ?

"... כי אחרת יטלטל הדיון עד אין קץ כהיטלטל ספינה בלב יד ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצא צורת הדיון ואתה מידה הדין, לוקה" (ע"א 507/64 [1], בעמ' 339 מפי השופט זילברג).

אכן "כאשר, מטעמים סבירים והוגנים, מבקש בעל-הדין לתקן את הפגימה שפגם בשלב הראשון של פרשתו הוא, מן הראוי כי בתי-המשפט ייענה לו" (שם). אך הנטל הוא, כמובן, על המבקש לסטות מן הסדרים הקבועים, לשכנע את בית המשפט כי יכול הוא לגדור עצמו ביוצא זה כלל.

לעניין זה ייתן בית המשפט דעתו לאופי הראיה הנוספת, כגון אם הייתה ראיה "טכנית" ופשוטה (למשל: ע"א 714/88 [2], בעמ' 95: הגשתה של תעודת זהות להוכחות רווקות; ע"א 27/51 [3], בעמ' 1175-1176). גורם אחר שעשוי להשפיע הוא השלב אליו הגיע המשפט, וככל שיקדם כן ייטב. כך, למשל, בע"א 189/66 [4]: בית המשפט התיר לתובע להשמיע עדות נוספות - לאחר הכרזתו "אלה עדיי" - הואיל והנתבע טרם החל בהבאת ראיותיו הוא, והטעם לכך :

הרשאת הבאתו של עד נוסף "אינה משבשת דבר בסדר-הדין התקין" (שם, בעמ' 479, מפי השופט ברנזון). כן יינתן משקל לשיקול, אם יכול היה בעל הדין להביא את הראיות בשלב קודם, ומה טעם לא הובאו הראיות בזמן הראוי."

ואכן, במקרים בהם נוכח בית המשפט לדעת שאי הגשת הראיה הנוספת אינה נובעת מתקלה שהיה בידי המבקש למונעה, שלא היה שיהוי בהגשת הבקשה, שהראיה החדשה תשנה את מערך החבות של המשיב כלפי המבקש, התיר הוא את הגשתה גם בתום שלב הוכחות, ובטרם ניתן פסק דין, וראה רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (4) 577, מפי כב' השופטת דורנר.

במקרה שלפנינו לא הוגשה כלל בקשה לצירוף הראיות; לא הובא כאמור הטעם לאיחור בהגשתן; לא נטען כלל שאי הגשת הראיה תשפיע את מערך החבות. לגבי דו"ח החניה נאמר במפורש שאין לדו"ח זה חשיבות. לגבי מחירון יצחק לוי, גם אם מדובר במחירון מקובל ונוהג, עדיין יש להציגו בשלב הראיות ולאפשר לצד השני להביא ראיה סותרת ו/או לחקור בנוגע למסמך זה.

מכל הטעמים הללו, הבקשה מתקבלת. המסמכים האמורים יוצאו מהסיכומים, כמו גם ההתייחסות אליהם.

המבקשים יגישו סיכומיהם תוך 15 יום מיום קבלת החלטה זו.

אתייחס לעניין הוצאות בקשה זו במסגרת פסק הדין, והמבקשים רשאים לאזכר עניין זה בסיכומיהם.

המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים בדואר.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"א, 17 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: